הפיכת דמיון למציאות

אנחנו בוכים מסרטים מרגשים כי המוח שלנו לא מבדיל בעצם בין סרט למציאות, טענה בת דודתי בעודנו נוסעות בכביש החשוך והמפותל דרומה במוצ"ש חורפי חם מהרגיל, דמיוננו משתלט עלינו ומסלף את המציאות לנגד עינינו.
משמע, הדמיון שלנו הוא כלי חזק ובעזרתו ניתן לשלוט ברגשותנו, ולפיכך במעשנו.
אם נשליך את הסיטואציה עלי (כמו שאני רגילה לעשות), זה אומר בעצם שבזכות דמיוני (העשיר) אצליח לשלוט ברגשותיי העזים כלפי אוכל. "נהרות לא יכבו את האהבה" שאני יכולה להרגיש לפעמים לרוטב בולונז מופלא, או לחלופין לרוגלך חם ביום שישי. מה שאדמיין זאת המציאות אותה אחיה.


בדמיוני הפורה אני רואה את הבלוג הזה כגלגל הצלה, כפתרון היצירתי האחרון במוחי להשיל ממני את מי שאני לא. בדמיוני אני רואה את עצמי כותבת פה על התהליך (המדהים, בטח שמדהים) שאני אעבור, על הקילוגרמים שינשרו, על הסנטימטרים שיתכווצו, על הנפח הכללי שיצטמק. בדמיוני אני רואה את עשרות הקוראים שיטרפו את הפוסטים שלי כלחמניות אחרי השלג (הממ... לחמניות מישו?). בדמיוני, הבלוג הזה יתעד לעולם את הדרך הקשה של בחורה שמנה בדרכה לאידיאל היופי המערבי (כן, אני הופכת את החולשות שלי לאידיאלים, אז מה?!), הרגשות הסוחפים ואולי גם כמה אנקדוטות משעשעות מחיי היום יום (לא תאמינו איזה כלב ראינו היום..).


אני רואה זאת בדמיוני-- והופכת דמיון זה למציאות

כותבת הבלוג אינה אשת מקצוע, או רופאה. הבלוג הוא יומן אישי ולא נועד לחיקוי או לטיפול במקרים אישיים.

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

לא לגעת במקופלים!


סידרתם פעם את ארון הבגדים שלכם? אני מקווה שהתשובה היא כן, מתישהו. זה לא צריך לקרות הרבה, אבל זה צריך לקרות מתישהו. אם הארון שלכם נראה אפילו טיפה כמו שלי (ואני מצטערת אם כן), אתם תמצאו ממש אוצרות כשתסדרו אותם. חולצות ששכחתם מהם, מכנסיים ששכחו מכם ועוד. כשאני מסדרת את הארון (ואני יכולה לספור את כמות הפעמים שעשיתי זאת על שתי הידיים) יש לי טריק שימנע ממני (העתידית) להפסיק את מלאכת הקודש באמצע: אני לוקחת את כל הבגדים ושמה אותם על המיטה שלי. לא על הרצפה איפה שניתן לדלג מעליהם (כי הרי הרצפה, עבור כמה, הוא המדף הגדול ביותר בבית) אלא על המיטה שלי. המקום האהוב עלי בבית (אחרי המטבח). וזה מפני שאין מה לעשות, אי אפשר ללכת לישון מבלי שנקפל את כל הבגדים יפה ונחזיר אותם לארון. מוכרחים. פשוט מוכרחים. (לא להתחכם עכשיו עם רעיונות שונים של איך לדפוק את ה(System זה עובד. כשעייפים ורוצים לישון, ומה שמפריע לכם זו ערימת בגדים עצומה, אתם תסדרו אותה ותעשו את זה כמו שצריך.


חוץ מזה שבעיניי זה טיפ שיכול להגיע ישר לגיליון החג של "לאישה", הבאתי אנקדוטה זו כמשל. אמנם לא מתוחכם במיוחד, אבל ללא ספק נותן פייט למשל המערה של אפלטון. סידור הארון הוא כמובן משל לדיאטה המהפכנית שאתם הפכתם להיות חלק כל כך מרכזי ממנה. אין מה לעשות, אין מנוס, מאוחר מדי להתחרט, הבגדים כבר בחוץ, המיטה כורעת תחת העומס, המדפים נוגבו מאבק (כמובן שזאת תוספת דרמטית, אין צורך לאבק מדפים.. או שיש!?), ואני לא אוכל לנוח עד שהם מסודרים חזרה בארון, מקופלים, חתומים וללא דרך חזרה. עם משל זה בראש. אני דוהרת קדימה. ונשקלת מחר, כמעט שלושה שבועות מאז שפצחתי בבלוג סוער זה. החזיקו אצבעות.


חוויית המאסטר שף בVOD השפיעה עליי השבוע, אז היו הרבה בישולים. יותר מהרגיל. חלקם מוצלחים, וחלקם פחות. בין המוצלחים (אפילו התבקשתי להכינו פעמיים) היה סלט קוסקוס ממש פשוט וממש טעים. ואני יודעת שאנשים (בעצם,נשים) חולים על מתכונים. אז אני מביאה אותו בפניכם.
גם לדעתי זה קצת מוזר להביא מתכון כל כך פשוט, אבל בא לי- So sue me.

מתכון סלט קוסקוס:
    אני מרגישה חובה לציין שזה לא סלט הקוסקוס שלי,
     אז זה גם לא מה שיצא לכם. אבל תמונה יפה- לא?
  • חבילת קוסקוס מקמח מלא, מבושל על פי הוראות היצרן
  • חצי צרור פטרוזיליה (שימעו אותה זועקת), נקיה וקצוצה (לא דק מדי, בכל זאת אשכנזים)
  • חצי בצל גדול קצוץ
  • 4 שיני שום חתוכות דק דק
  • כוס עדשים ירוקות (שתמיד הופכות לי לחומות) מבושלות [לא חובה אבל ממש מוסיף!]
  • ירקות לפי בחירה: עגבניה אחת/ גמבה אדומה אחת/ שתי מלפפונים [ניתן להוסיף אחד מהם או את כולם, מה שבא לכם]


לרוטב:
  • שתי כפות שמן זית
  • 3-4 כפות מיץ לימון
  • מלח
  • פלפל
  • אבקת שום


כשהקוסקוס מתקרר, לערבב הכל ביחד ולהוסיף את הרוטב הרבה לפני ההגשה, כך שיספג בקוסקוס.
זו מנה פשוטה לאללה, ומעולה לאירוח, ובמיוחד כשבאים להתארח ולא יודעים מה יגישו, תמיד אפשר לאכול את הסלט שלכם ולהיות מבסוטים. 



חנוכה שמח, שיגשום עלינו קצת!

3 תגובות:

  1. אני בדיוק צריכה/חייבת לסדר את הארון... המצב קשה ביותר.
    אני מקווה לעשות את זה שבוע הבא
    הסלט נשמע אחלה! לא זכיתי לטעום.

    השבמחק
  2. תמרי את משתבחת כמו יין ישן שמשתבח עם השנים
    האם גם הדיאטה?
    המשיכי כך!
    אוהבת
    מרי

    השבמחק
  3. נשמע ממש יאמי!!!
    אך מאחר ואני התחלתי את הקורס טבחות מקצועי שלי השבוע והשף שמלמד אותנו או השף נדב קמפ!!!! אז אני רוצ הלהוסיף משהו- אין צורך באבקת שום לרוטב- את הרי שמה שום טרי!! שימי יותר אם את אוהבת, האבקה זה לעצלנים שלא אוהבים טרי.
    ואפשר להוסיף עלי נענע או בזיליקום- וואו!!!!

    השבמחק