נהיה משעמם. וזה מפחיד אותי. ההיסטריה שחשתי לפני שבועיים התחלפה עם תחושת "הכיוון הנכון", שחשתי שבוע שעבר. רצון חזק להישען אחורה ולומר שאני בסדר. אבל כמובן שזה לא יכול להיות נכון. כי הרי היום נשנשתי מהכיבוד הקל, וכשאכלתי במסעדה אכלתי חצי קינוח. וזה אמור להיות בסדר. מותר לי קצת, לא?! אז התשובה היא כן. מותר לי קצת. אבל עדיין לא. אני עדיין רחוקה (מאוד) ממטרתי. ותחושת השעמום שמלוה אותי הינה תחושה מסוכנת אשר בכוחה להחזיר אותי אחורה, בכוחה להשכיח ממני את מטרתי. זה מרגיש לי קצת כמו התברגנות.. הראבק של החודש הראשון לדיאטה הוא קצת כמו שנות הסיקסטיז של שנות ה90. המון בני נוער וצעירים מפומפמים ומתעופפים שמחים וחדורי מוטיבציה להציל את העולם, חוגגים ביחד. ועכשיו איכשהו התקדמתי בשני עשורים, ואני עדיין לא מוכנה להגיע ל"שנות ה80" של הדיאטה. לשנות השקט. לתקופת ההתפשרות. זאת תקופה מסוכנת כי הרי בלי שנשים לב נקום יום אחד עם שלושה ילדים, כלב ומשכנתה. וזה לא מתאים לאף אחד... אני מעדיפ את התקופה הצבעונית והשובבה. להישאר בתחילת בדיאטה, כשאני עוד אכולת ראבק. אני מקווה שהצלחתם לעקוב אחרי המשל. אז יאללה להתעורר, להתרגש ולהמשיך לשרוף קלוריות ברגש, Back to the future.
זוכרים שהייתי מספרת לכם מה הייתי אוכלת כל יום? תודו שהתגעגעתם אז היכונו:
א. בוקר- סוף הדגנים שלי+ לחם קלוי עם טחינה טעימה מאתמול.
א. צהריים- מוקפץ מאטריות אורז וחתיכות טופו (לקח לי 2 דקות להכין את זה בבוקר, 12 דקות...)
א. ארבע- תמר מג'הול ממולא באגוז מלך. נאמי נאמי....
פאדיחת היום- היה כיבוד קל... תכננתי לא לנשנש, אבל כשהצהרתי שלא אנשנש מזה, כבר ידעתי שאני אוכל קצת מהוופלים. הרגשתי את זה באצבעות רגליי. ובכל זאת אכלתי משו כמו 2 וופלים ועוגיית חיוך. למה? לא יודעת. צר לי...
א. ערב- תרבות יום ב': מסעדה יפנית נחמדת- חצי רול סושי, מנת אטריות וטונה צרובה (שותפתי לארוחה עזרה לי מעט) וחצי סופלה שוקולד (כי חגגנו..).
תפריט נחמד לא? מאוזן (למרות הכמות המוגזמת של האטריות האסייתיות), טעים, פשוט ולא משמין במיוחד. חוץ מהוופלים שממש לא האירו אותי באור חיובי, היה יום טוב. וגם אתמול היה יום טוב, מה שאומר שזה שבוע טוב. ושבוע טוב זה אחלה.
אני רוצה לשתף בתוספת קטנה לדיאטתי: וויטמינים! זה מאוד מרגש, כי זאת הדרך הקלה והפשוטה ביותר להיות בריאים. ודברים קלים ופשוטים, חוץ מלהיות קללת הדור העצלן שלנו, הם מצויינים בעיניי. אז קבלו את תוספי הבריאות שלי במחיאות כפיים:
כרום- תפקידו לסייע לאינסולין להכניס גלוקוז לתאים ולסייע בהפרשת עודפי סוכר מבדם (מרתק...).
והסיבה השניה והחשובה ביותר היא שהכרום הוא משמעותי במטבוליזם של שומנים - מוריד TG משמעותי ומוריד Total Cholesterol (מוריד LDL ומעלה HDL). בקיצור יש הטוענים שהוא מוריד מסת שומן ומעלה מסת שריר.
שווה...
והגדול מכולם וויטמין סי- הוויטמין האהוב והמוצלח מכולם. הוא עוזר בכל תחום בחיים, והוא הופך אותי לשמחה יותר ולבריאה יותר. אחחח... C...
יש חשיבות גדולה בליטול תוספי מזון כאלה במיוחד בתהליך הדיאטה. הגוף קצת בשוק, והוא קצת נעלב ומרגיש מעט מורעב, ויטמינים עושים לו טוב, ואני ממליצה לאללה. למרות שמי שואל אותי...!?
אני צוללת אל תהומות נשמתי הרזה ומנסה להציל אותה מגופי השמן. הצטרפו למסע.
הפיכת דמיון למציאות
אנחנו בוכים מסרטים מרגשים כי המוח שלנו לא מבדיל בעצם בין סרט למציאות, טענה בת דודתי בעודנו נוסעות בכביש החשוך והמפותל דרומה במוצ"ש חורפי חם מהרגיל, דמיוננו משתלט עלינו ומסלף את המציאות לנגד עינינו.
משמע, הדמיון שלנו הוא כלי חזק ובעזרתו ניתן לשלוט ברגשותנו, ולפיכך במעשנו.
אם נשליך את הסיטואציה עלי (כמו שאני רגילה לעשות), זה אומר בעצם שבזכות דמיוני (העשיר) אצליח לשלוט ברגשותיי העזים כלפי אוכל. "נהרות לא יכבו את האהבה" שאני יכולה להרגיש לפעמים לרוטב בולונז מופלא, או לחלופין לרוגלך חם ביום שישי. מה שאדמיין זאת המציאות אותה אחיה.
בדמיוני הפורה אני רואה את הבלוג הזה כגלגל הצלה, כפתרון היצירתי האחרון במוחי להשיל ממני את מי שאני לא. בדמיוני אני רואה את עצמי כותבת פה על התהליך (המדהים, בטח שמדהים) שאני אעבור, על הקילוגרמים שינשרו, על הסנטימטרים שיתכווצו, על הנפח הכללי שיצטמק. בדמיוני אני רואה את עשרות הקוראים שיטרפו את הפוסטים שלי כלחמניות אחרי השלג (הממ... לחמניות מישו?). בדמיוני, הבלוג הזה יתעד לעולם את הדרך הקשה של בחורה שמנה בדרכה לאידיאל היופי המערבי (כן, אני הופכת את החולשות שלי לאידיאלים, אז מה?!), הרגשות הסוחפים ואולי גם כמה אנקדוטות משעשעות מחיי היום יום (לא תאמינו איזה כלב ראינו היום..).
אני רואה זאת בדמיוני-- והופכת דמיון זה למציאות
כותבת הבלוג אינה אשת מקצוע, או רופאה. הבלוג הוא יומן אישי ולא נועד לחיקוי או לטיפול במקרים אישיים.
אמרתי לך להתמקד????? בספר על שינוי התזונה העצה הרביעית- השלב הרביעי- הוא לפתח תחומי עניין חדשים- אז כנראה הגעת לשלב הזה- תגדלי תבלינים, תלמדי לצייר- תעצבי אלבומי חתונות- בקיצור- ההפך משיעמום= עשיה- וזה אומר שקפת מדרגה!!!!
השבמחקהיפ היפ הוריי....
ותפסיקי עם האנטיגוניזם לכל מה שגדלת בו-יחי השומר החדש!!!! בוז למבולבלים!!!!
הו בלה!!! אני אישית נגד תוספי תזונה, הם לא תמיד נספגים בגוף וגם את לא יודעת באמת כמה צריך, עדיף לאכול את זה כל מאוכל! במקום לקחת ויטמין סי וכרום פשוט תאכלי מלא פירות (תחליף לוופלים) וגם לדעתי כדאי שתתחילי להוסיף דגים לתפריט :-)
השבמחק