הפיכת דמיון למציאות

אנחנו בוכים מסרטים מרגשים כי המוח שלנו לא מבדיל בעצם בין סרט למציאות, טענה בת דודתי בעודנו נוסעות בכביש החשוך והמפותל דרומה במוצ"ש חורפי חם מהרגיל, דמיוננו משתלט עלינו ומסלף את המציאות לנגד עינינו.
משמע, הדמיון שלנו הוא כלי חזק ובעזרתו ניתן לשלוט ברגשותנו, ולפיכך במעשנו.
אם נשליך את הסיטואציה עלי (כמו שאני רגילה לעשות), זה אומר בעצם שבזכות דמיוני (העשיר) אצליח לשלוט ברגשותיי העזים כלפי אוכל. "נהרות לא יכבו את האהבה" שאני יכולה להרגיש לפעמים לרוטב בולונז מופלא, או לחלופין לרוגלך חם ביום שישי. מה שאדמיין זאת המציאות אותה אחיה.


בדמיוני הפורה אני רואה את הבלוג הזה כגלגל הצלה, כפתרון היצירתי האחרון במוחי להשיל ממני את מי שאני לא. בדמיוני אני רואה את עצמי כותבת פה על התהליך (המדהים, בטח שמדהים) שאני אעבור, על הקילוגרמים שינשרו, על הסנטימטרים שיתכווצו, על הנפח הכללי שיצטמק. בדמיוני אני רואה את עשרות הקוראים שיטרפו את הפוסטים שלי כלחמניות אחרי השלג (הממ... לחמניות מישו?). בדמיוני, הבלוג הזה יתעד לעולם את הדרך הקשה של בחורה שמנה בדרכה לאידיאל היופי המערבי (כן, אני הופכת את החולשות שלי לאידיאלים, אז מה?!), הרגשות הסוחפים ואולי גם כמה אנקדוטות משעשעות מחיי היום יום (לא תאמינו איזה כלב ראינו היום..).


אני רואה זאת בדמיוני-- והופכת דמיון זה למציאות

כותבת הבלוג אינה אשת מקצוע, או רופאה. הבלוג הוא יומן אישי ולא נועד לחיקוי או לטיפול במקרים אישיים.

יום שבת, 4 בדצמבר 2010

שקילה ראשונה וכיבוי שריפות

בלי הרבה הקדמות, בלי הרבה דיבורים, נשקלתי ביום שישי לאחר שבועיים של דיאטה ושמחתי לגלות שהשלתי 4 ק"ג ממשקלי. זאת התחלה נהדרת. מלאת אופטימיות ורצון להמשיך ולהתמיד. אני מרגישה קצת יותר קלה וקצת יותר בריאה וזאת הרגשה ממש נהדרת.
אני כותבת לאוויר, אבל ממש שמחה לדעת שיש קוראים (לרוב קוראות), אשר משמשים (לרוב משמשות), כקבוצת תמיכה מנצחת. יאללה נשאר לי להשיל רק עוד.... אאאאמ, טוב... כדאי לשמור על מורל גבוה.


הכרמל בימים טובים 


ליבי נתון (ואני משערת שגם ליבכם) לכוחות הכיבוי, למשפחות המפונות, למשפחות השכולות, לבע"ח שהרסנו להם את בתיהם, לשאילת הגשמים (כשהשאלה העיקרית היא למה לעזאזל הם מחכים?!), לעצי החורש ולאמא אדמה. אני מקווה שימים שקטים, חורפיים, ומשעממים ישובו אל אזורנו במהרה, שהאשמים יועמדו לדין, שהמסקנות יוסקו, ושהר הכרמל יחזור להיות ירוק תמיד. 

3 תגובות:

  1. תמר אני כל כך גאה בך!!!!

    השבמחק
  2. אף אחד לא אומר את יפה יותר מתמבו...
    אוהבים אותך וגאים בך כל כך
    יש להפיץ את הבלוג המפציץ הזה לכל עם ישראל

    השבמחק
  3. טוב- בתור התחלה- מספיק עם השם תמבו- זה לא קונוטציה של בחורה נשית-זה מזכיר טומבויי.....
    דבר שני- את מלכה!!!!! באמת- מדהימה- אנחנו עוקבים בפה פעור....

    דבר שלישי את ההקדמה היפה- תשימי על רקע לבן ולא של סכו"ם זה מקשה על הקריאה...
    נשיקות ובהצלחה- ההצלחה היא הדרך- לא הסוף!!!!

    השבמחק