אני אוהבת להתחיל בהתחלות, לכן החלטתי לפתוח בפרוייקט המהפכני* ביום ראשון. תחילתו של שבוע, תחילתו של עידן (וגם כמובן כדי להנות מעוד שבת אחת של האבסה חסרת גבולות). עכשיו זה קורה, הדיאטה יוצאת לאור.שלב ראשון: לצמצם את קיבתי. כמו שאפשר לדמיין קיבתי היא בטח גדולה מהרגיל, ולכן שלב זה הוא חשוב לאללה. הדרך היא קשה, וכואבת אבל הכרחית- אני אאלץ להיות רעבה. כן. אני יודעת שזה נוגד כל תפיסה דיאטנית שטוענת שאסור להיות רעבים, אבל ראבק, זאת דיאטה לא קייטנה. על מנת לצמצם את קיבתי אני צריכה לשכנע אותו שאני אוכלת פחות ונהיית שבעה מזה, למרות שלכל השואלים- לא, אני לא שבעה. אני מקווה שתהליך הרעבה זה יקיף כ3-6 ימים מחיי החדשים, ושאז אזכה לקיבה מאושרת לרזה, בדרכי לאושר ולרזון. והקטש הוא, שברגע אחד של התפוצצות, הרסתי הכל, אז לתשומת ליבי.
שלב שני: לרשום את כל מה שאני אוכלת... כן גם בעיניי זה נורא (נורא!!). אני לא יכולה לתאר כמה פעמים כבר כתבתי את התפריט של כל יום אכילה, יש לי מחברות על גבי מחברות של רשימות אוכל. זה תמיד מתחיל יפה, ונגמר ב7 עוגיות אל תוך הלילה. אז למה זה חשוב? כי ככה! זה מה שעושים, ואנחנו אנשים שמרנים אשר עושים את מה שנהוג.
שלב שלישי: קשה לי להעלות את זה על הכתב, אבל כן. ספורט. רק מלכתוב את זה המח שלי משדר לי גלים של לחץ. אני שומעת את הקולות הנעימים שלוחשים לי את כל השקרים שדיברתי עליהם בפוסט הקודם: "עזבי אותך מדיאטה" וכדומה. אז כן. ספורט. כולל הכל, כולל נעליים מתאימות לפני ומקלחת אחרי. ובין זה לזה, 40 דקות של צעידה מהירה כאשר אבק מסתלסל מאחורי. ספורט....
יום ראשון:
א. בוקר: מעט (פחות מקערה סטנדרטית) צ'יריוס+חלב.
א. עשר: שתי פרוסות לחם אשר המכנה המשותף שלהם הינו שכבה דקה של חמאת בוטנים.
א. צהריים: מנת אורז חום ותרד+ כפית טחינה גולמית.
נגמרו לי השמות לארוחות: סלט קטן קנוי (קטן קטן אך עלה 15 ₪), מלפפונים, גזר, עגבניות, כרוב, נבטים, בצל+ כף וחצי רוטב ויניגרט לייט.
-בערך בשלב הזה התחלתי לפנטז על זיגוג. כן הדבר הזה ששמים על עוגה. הסתכלתי על ביסקוויטים ודמיינתי שאני אוכלת אותם כאשר יש עליהם מלא מלא זיגוג לבן טעים (מלשון Icing). או אז ידעתי שהמחסור בסוכר עושה את שלו-
א. ערב: שקשוקה נהדרת, שהכין אורח. שזה עוד יותר כיף- אוכל טעים שלא אתה מבשל+ פרוסת לחם וחצי+ כוס תה+ עוגיה (סוף סוף משו מתוק..).שתיית מים- במידה. עכשיו, למדנו לחשוב שמים זו הדרך להצלחה. שכל דיאטה טובה צריכה לפרנס את "מי עדן", אך לא. מסתבר ששתיה מרובה מדי של מים פוגעת בתפקוד של הכליות ולא מאפשרת להן לעשות את תפקידן (שזה בזוי בעיניי). אז מים- כן! יותר מדי מים- לא!
זה עלול להראות לכמה מכם כאילו זה אינו תפריט דיאטה, או תפריט המצדיק את הגאוה שאני חשה. אבל בשבילי לעבור יום כזה, ולא לסיים את כל שקית העוגיות, או את כל הסיר של האורז בבת אחת זה הישג אשר לא חוויתי יותר מדי פעמים בחיים (אולי כשהייתי חולה, או ביום כיפור). אז כן אני גאה ביום הזה ובעצמי.
מה יהיה מחר אתם שואלים? "מחר יהיה זה יום חדש, ומה אפשר מיום חדש כבר לצפות!?" אבל אני יודעת שיהיה נהדר. יותר טוב מהיום, כי אני בדרך הטובה.
אני הולכת לישון עם חיוך על השפתיים, תודה לאל. ותודה לכן.
*מדוע פרויקט כזה כה מהפכני, הנכן שואלות? התשובה עוד תגיע.
כל הכבוד! התמדה היא המפתח להצלחה, לנשוך שפתיים ולהמשיך אל עבר יום חדש ונפלא
השבמחקתמר את אדירה!
השבמחקאבל את חייבת למצוא עוד שמות לארוחות...
מתה עליך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמר בהצלחה!!!!
השבמחקתכתבי כל יום?
תמר יקרה!!! המון אהבה וחיבוק ענק. את הסלט קנית בקרנף?? הם העלו מחירים??
השבמחק