זה התחיל כבר ביום חמישי, ומשם זה רק התדרדר.. הייתי רעבה ואכלתי טוסט. כן, כזה עם הגבינה הצהובה, זוכרים? אז אכלתי טוסט אבל זה נכנס לקטגוריית ארוחת צהריים שזה די בסדר. כל השאר קצת התערפל. אני זוכרת קינדר בואנו עם שוקולד לבן, סעודה מושחתת בחצות הלילה בסטקייה מקומית ברעננה, רוגלך חם מעגלה טריה בשוק מחנה יהודה, הפרוזן יוגורט טרי וסמיך בנחלאות, שניצל טובע בקטשופ ועוד ועוד ועוד. מה קרה שם? איך זה שישר אחרי הפוסט האחרון הקורא לראבק, אחרי נאום-יציאה-לקרב-שלא-היה-מבייש-את-הכותבים-של-שר-הטבעות-שכזה אני מוצאת את עצמי אוכלת יותר ממה שאכלתי בחודשיים האחרונים?!
היה סופ"ש כיף וחברתי, וחבל שהוא נגמר עם טעם הלוואי של עשרות אלפי קלוריות נוספות. ובנוסף איבדתי סופשבוע די קריטי בדרכי למטרה הקרבה. ככה לא מתחילים את השנה החדשה והאחרונה שבה אהיה בעודף משקל (איזו מחשבה מעודדת), וזה מביש. אני מרגישה כמו מורה במערכת חינוך קלוקלת שלא מצליחה להשליט את מרותה על תלמידיה. אני לא מצליחה להשליט את מרותי על עצמי. אני עייפה מהאכזבות ואני לא מכניסה אותם איתי לשנה החדשה. כדי לאזן את נזקי הסופ"ש (ולו רק במעט), אני מבטיחה, מעל שורות בלוג זה, שאני יעשה התעמלות גופנית ראויה לשמה, שלוש פעמים השבוע. שלוש פעמים!! אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר את חומרת המצב, אבל בשבילי זה ממש לא מובן מאליו. אני יודעת שני אמורה להתחבר לספורט ואולי גם להנות, אבל אני לא. אני פשוט לא. ועל כן הבטחה זו שהבטחתי קצת מקשה עימי. אבל מגיע לי... ובינינו הרי כולנו יודעים שזה לא עונש, ושזה פאקינג פרס. אז היכונו לשמוע על חוויותיי המזיעות..
אוף קשה לקרוא את זה...
השבמחקלי לא קשה. אני יודעת שתמר תצליח לתפוס את עצמה בידיים! נכון תמר?
השבמחקסטקיה מקומית ברעננה? נשמע מפוקפק! שירה גררה אותך לשם?
השבמחקיג"ז
מה בנוגע לפעילות הגופנית? יש חדש?
השבמחקיג"ז 2
אני שמחה לשתף שהפעילות הספורטיבית הראשונה של השבוע כבר מאחוריי. ואני מוכנה להודות בשקט, שכן, היה די נחמד.
השבמחקתמר
אני לא מכירה את התמר הזאת אבל בא לי לתפוס אותה בידיים ולהביא לה חיבוק ענק!!!
השבמחקאין לי מושג מי זאת התמר הזאת, אך מתחשק לי לחבקה חיבוק עז, חם ואוהב! ישר כוח, בת ישראל!
השבמחקאנונימית