הנה באתי הביתה

בעונה הקודמת של "Baby Steps":
תמר חשבה לעצמה שמה שמפריד בינה לבין מידה 38 במכנסיים, חוץ מהobvious, זה שהיא לא משתפת את הציבור בתחושות, ובניסיונות שלה להצליח בדיאטה טובה ובאורח חיים בריא. היה לה ברור משום מה, שאם תכתוב לכל באי עולם על חוויית הדיאטה, החשיפה תהיה כל כך משמעותית שהסנטימטרים יתאדו מעצמם. תמר נכחה לדעת לאחר חשבון פשוט ש80 אחוז מהפוסטים שכתבה היו מדכאים, שליליים וסך הכל משמינים בעיקר. אז תמר ויתרה, והפסיקה לכתוב פוסטים והפסיקה לנסות לשמור על מישקלה ואפילו לא חשבה על להשיל ממנה אותו. כמובן שמה שקרה זה שהיא השמינה אף יותר, התבאסה אף יותר והתגעגעה לבלוג יותר ויותר. אבל הסיפור לא נגמר פה.
חברה של תמר החליטה שנמאס לה. נמאס לה מהקיטורים, נמאס לה מהבטלה ונמאס לה מחוסר המעשה, ופנתה לעזרתו של כל מי שבן אנוש היה פונה במצב הזה; גוגל. את התוצאות מיהרה להחזיר לתמר וכפתה עליה להתקשר לדיאטנית צמרת אשר עובדת בקירבת המקום. כמובן שתמר התלוננה, עשתה עוונטות, והמשיכה לטעון ש"היא יכולה לעשות לבד" אבל בתוך תוכה היא מאוד שמחה. היא אפילו התרגשה. כנראה שתמר הייתה צריכה דחיפה ממש חזקה, ויחד עם תחושת "הגיעו המים עד הנפש" נסעה לבקר את הדיאטנית. ובאמת המצב היה הרבה יותר קשה משהעיזה לחשוב. לבדוק אחזי שומן זה לא נעים לאף אחד, אבל בגלל שהדיאטנית, שמעתה נקרא לה תזונאית - כי זה סקסי יותר, הייתה חכמה, מעניינת ותומכת, תמר החליטה להתפשר על ריח הסיגריות במסדרון של הבניין והלכה להזמין פנקס צ'קים.
מאז הפגישה הראשונה שהייתה לפני שבוע, ולמרות הררים של כלים לחג, החלות, הדבש, השינה, הפלפלים הממולאים והקינוחים, תמר הצליחה להשיל 3 קילוגרמים מאז הפגישה הראשונה והגורלית עם התזונאית.
אז מלאה באופטימיות זהירה, עם גלעד שליט ישן במיטתו וכשנשאר רק חג אחד באופק, תמר הרימה את קולמוסה וחזרה לכתוב את הבלוג הכמעט אהוב עליה ביותר ברשת (אין מה לעשות היא מכורה ל"בצק אלים").
איזה כיף לה.


כל זאת ועוד בפרק הבא.


סוף.