Woo Hoo!

אני מלאת השראה עצמית. ממש כרימון. אני כבר בבוקר של היום הרביעי לדיאטה- והולך, תכינו את עצמכם, מעולה. עכשיו אני יודעת שאני בבוקר של היום הבערך 150 של הדיאטה (מאז תחילת הבלוג) אבל המחשבה הזאת כלכך מדכאת אותי שאני דוחקת אותה עמוק לתהום השיכחה שלי, וחוגגת את היום הרביעי בסבב זה. ואולי מי יודע, זה יהיה הסבב האחרון אי פעם. זאת מחשבה ממש מטורפת לדעתי.

אז איך היה? היה טוב!! לא רק שאני דבקה בדיאטה בריאה ומאוזנת, גם לא אכלתי עוף או בשר כבר ארבעה ימים (חוץ מאתמול בטעות בלי לשים לב, אבל זה לא נחשב, כי ככה..). ובשבילי זה הישג. בתוך תוכי תמיד קיוויתי להיות צמחונית. להסתובב בעולם עם הפרצוף הצדקני הזה ולעורר את תהייתם של הקרניבורים בכל עת. אני עדיין מקווה, אבל יודעת שזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב. אני לא חולת בשרים אבל אני גם לא חולת צמחים. נראה לי איזון בריא וידידותי של חיות וירקות יכול לעשות רק טוב. אבל התעשיה. יא-אללה התעשיה. אני יודעת שזאת קלישאה מטורפת, תעשיית החיות המזעזעת וכו' וכו'. אבל כל יום שאני לא צורכת תרנגולת שחיה בכלוב בגודל של חצי דף A4. דיינו. גם בכלל האוכל הצמחי הזה, מרגיש לי בריא ונחמד ודרך טובה להתחיל (להמשיך) את ניקוי הגוף.

כידוע משפטי השראה בשקל עושים לי את זה ממש, ואם הם באנגלית אז בכלל קנו אותי. נתקלתי במשפט הקיטשי-עד-דמעות הזה:

 It's never too late to be what u could have been""

לעולם לא מאוחר מדי להיות מה שיכלת להיות, בערך. אני משערת שזה משפט שנועד לעקרות בית בגיל העמידה שחולמות לפתוח בית תה ולנהל רומן סוער עם הקונדיטור, אבל אני משליכה את זה עלי (הממ.. מלא זמן לא אמרתי את זה פה..). אני מאמינה שלא מאוחר להיות מי שאני רוצה להיות. ואני מתקדמת לכיוון זה בצעדי ענק (בעצם בצעדי תינוק. צעדי תינוק ענק)!!

שיהיה המשך שבוע, דיאטה וחיים טובים, לכווווולם!