שלום. חזרתי מפגרת הפורים.. אדי האלכוהול התאדו, רמת הסוכר ירדה, הצלצולים באוזניים שקטו. רגליי הכואבות ושריריי התפוסים, הן מזכרות משבוע פרוע וחגיגי שאני עדיין נושאת עימי. הצלחתי למחות את זכר עמלק במשך כמה ימים.. היה נהדר.
ועכשיו, גבירותיי ורבותיי, זה הזמן לעלות חזרה לתלם ולהתפקס. זה מוטיב חדש, פוקוס. במונחים שלנו היום פוקוס זה מונח מושאל מעולם הצילום, אז נשתמש בזה כמשל על מנת להעביר את המסר (כמו כל משל, מזל שהסברתי..): התכנון הוא להתפקסס, להביט מהעדשה, להבין בדיוק איך אני רוצה שתמונת חיי תיראה מחר, מחרתיים, עוד שבועיים ובקיץ הקרב ובא. לעצום את העין השמאלית, לטשטש את מה שלא חשוב, להביט מהחור הפצפון, ולפקס. ברגע שאצליח להעמיד הכל (או לפחות חלק) לפי התוכניות,
אצלם את התמונה ואז אשתף יותר.
לילה טוב!
מרגש ביותר- מה עם המשימות שלנו???
השבמחקמחכים להמשך הדרך- יאללה תמר יאללה- החושך הכי גדול הוא לפני הזריחה- באמת!!
מה הלאה?? לאן הולכים??? את מושלת בדרכנו-תמשיכי עם ההנהגה והמשימות שלנו....
ונהפוכו- שכל החמץ ירד ונצא ממצריים כבר!!!